<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן ל"א</h1>
<h2>דף עח.</h2>
האשה שנפלו לה נכסים עד שלא תתארס כו' אמר ר' יהודה אמרו לפני רבן גמלי' עד אמר להם על החדשים אנו בושים כו'. נר' לר' דהכי איתא לה לגירסא דנפלו לה משניסת כו' עד שלא ניסת וניסת רבן גמליאל אומר אם מכרה ונתנה קיים. וגירסת בריתא הכי איתא. ואיבעיא להו ר' יהודה לכתחילה קאי כו'. ת"ש דתניא אמר ר' יהודה כו' וגרסי' בה אמר להן אף זו לא תמכור ואם מכרה ונתנה קיים אמרו לו הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסי'. וגירסא בתרייתא דר' חנניה בן עקיבא הכי הוה לא כך השיב רבן גמליאל עד אמרו לו ר' מכרה עד שלא ניסת משנישאת מהו אמר אף זו מוכר' ונות' וקיים. אמר רב זביד וכו' ותני אם מכרה ונתנה. ור' חנניה בן עקיבא דאמר כבית שמאי. גירסת הספרים הכי הוה. ופי' ההלכה לפי הגירסא נר' לר' לפרש איבעיא להו אלכתחילה קאי או אדיעבד. כלומ' אלכתחילה דהיינו רישא דמתני' דקתני עד שלא תתארס ומודי' בית שמאי ובית הלל שמוכרת ונותנת וקיים. והכי קבעי תלמודא. ר' יהודה דקאמר שאמרו לפני רבן גמליאל. אותן שאמרי אהייא קאמרי ארישא או אסיפא אלכתחילה והכי קאמרי ליה אמאי קתני במתני' שמוכרת ונותנת לכתחילה הואיל וזכה באשה כו' וכן האירוסין לא יזכה בנכסים ולא תמכור לכתחילה אבל מודים שאם מכרה ונתנה קיים. או דיעבד קאמר ר' יהודה שאמרו לפני רבן גמליאל. והכי קאמרי ליה אמאי קתני בסיפא אלו ואלו מודים שאם מכרה ונתנה קיים הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים ויהא מכרה בטל. ת"ש דתניא אמר ר' יהודה אמרו לפני רבן גמליאל עד על החדשים אנו בושים דהיינו נפלו לה משניסת אמאי קתני מכרה בטל שהרי אין לו טעמא דקרא אלא תקנת חכמים. ואם תיקנו חכמים שיש לו נכסים אמאי תיקנו מכרה בטל ויקח אותן המעות ויעשה בהן עיסקא או יקנה קרקע אלא שאתם מגלגלין עלינו את הישנים ואומרים שיהא כמו כן מכרה בטל אלא ודאי הא ליתא אלא מכרה קיים. והכי מפרש על החדשים וכו' מתני' ש"מ אדיעבד קאי. והכי קא מדקדק מאחר שאומר אף זו לא תמכור מכלל דאסיפא דרישא קאי. דאי לא תימא הכי אלא ארישא קאי. מאי האי דקאמר אף זו לא תמכור הלא בהא כולי עלמא מודו שמוכרת לכתחילה וליכא מאן דפליג. אלא אסיפא דרישא קאמר דפליגי בה בית שמאי ובית הלל. וקאמר איהו לבית הלל והכי קמהדר להו רבן גמליאל לאותן שאומרי' לו אתון אמריתו הואיל וזו אשתו וזו אשתו מה זו מכרה בטל (ו)אף זו מכרה בטל לא בזה ודאי נאמר שהיא כאשתו שלא תמכור לכתחילה כדאמרי בית הלל אם מכרה ונתנה ודאי קיים. והא דלא בעי ר' יהודה ארישא או אסיפא משום דידע המקשה שלא יתרץ לומ' לא מרישא ולא מסיפא דמתני' אלא ממילתיה דר' יהודה. ודרך התלמוד להקשות כענין [זה]. תניא אמר ר' חנניה בן עקיבא לא כך השיב רבן גמליאל לחכמים כו' עד אמרו לו ר' עד שלא ניסת וניסת ומכרה ונתנה קיים. ומקשי' והא אנן תנן עד שלא ניסת וניסת אם מכרה ונתנה קיים. אלמא דלכתחילה לא תמכור. אמר רב זביד תני בברייתא אם מכרה ונתנה קיים. ונהפך (ברייתה) [ברייתא] מקמי משנה. ואם תאמר אליבא דרב זביד מאי בינייהו בין ר' יהודה ור' חנניה דהא תרוייהו מודו דעד שלא ניסת וניסת לכתחילה לא. אבל מכל מקום ארוסה איכא בינייהו דר' יהודה סבר לכתחילה לא תמכור אם מכרה ונתנה קיים. ור' חנניה סבר מוכרת לכתחילה. והיה יכול להקשות מיד ור' חנניה בן עקיבא דאמר כבית שמאי. הכי נמי [מקשי] לפנים אתרוייהו אדרב [פפא] ורב זביד. ורב פפא אמ' לא קשיא הא רבי יהודה אליבא דרבן גמליאל כו'. דמתני' דקתני אם מכרה ונתנה קיים ר' יהודה אליבא דרבן גמליאל וברייתא דקתני מוכרת לכתחילה ר' חנניה אליבא דרבן גמליאל. ור' חנניה דאמר כבית שמאי דאמר מוכרת לכתחילה דהא בית הלל אומר לכתחילה לא תמכור. והכי נמי איתא להא גירסא בפר"ח ובירושלמי. אך בזה שינה פר"ח דגרי' במילתיה דרב זביד תני מוכרת ונותנת קיים. ומהפכים משנה מקמי ברייתא. ולא נהירא. ויש פיר' משובש ועושין בשני הלשונות לשון אחד ומקלקלין הספרים. אבל בפיר' מכתיבת רבי' שלמה תראה שני לשונות אחד של רבותיו ואחד שלו. (ושל רבותיו) וגירסתו כגירס' ר'. אך בזה משנים מפי' ר' דמפרש ר' יהודה אלכתחילה דהיינו בית שמאי (אי) [או] דיעבד דהיינו בית הלל. ופשיטא להו דאסיפא קאי. ואין נר' לר' דכי על זה הוה קבעי תלמודא אם אמרה כבית שמאי או כבית הלל פשי' דלא אמרו כבית שמאי דבית שמאי במקום בית הלל אינה משנה. והכי נמי מפרש הקוטנריס דהא דקבעי ר' יהודה לכתחילה או דיעבד כרבותיו. ומקשי ליה ר' מאחר דלא גריס אף זו לא תמכור וכו' מנלן (דאיעבד) [דאדיעבד] קאי ואסיפא דילמא הך ברייתא בעד שלא ניסת וניסת קא מיירא ובסיפא דסיפא. ואם תאמר הלא סיפא דסיפא ר' חנניה בן עקיבא דהא חנניה קאמ' אמרו לרבן גמליאל כו' וברייתא קתני ר' יהודה ואם כן ברייתא אינה בסיפא דסיפא. זה אינך יכול לומר שהרי בספרים מדוייקין אין ר' יהודה ואפי' יהיה מכל מקום נוכל לומר שזה בסיפא דסיפא ור' חנניה מסיים מילתיה דר' יהודה דהכי מתרצי בעל כרחי' (ו)אליבא דרב פפא דמעמיד סיפא כר' יהודה אליבא דרבן גמליאל ואע"ג דר' חנניה קתני לה. ולעולם מנא ליה לרבי' שלמה דאסיפא קאי. והא דקא מייתי ראיה מספרים ישנים אין לך ישנים ומיושנים מפר"ח וירושלמי. וגם מה שאומר שבתוספת' לא גרסינן אף זו לא תמכור כו' עד על החדשים אנו בושים כו' אינה ראיה דהא הוגהו מספרינו.
